<h1>קונטרס הראיות לריא"ז — ראיה י"ח</h1>
<h2>דף יט.</h2>
אלא למ"ד יש לבעל פירות עד שעת נתינה וכו'. נ"ל דה"ה אם לא נפל הגט מידה, לעולם למ"ד יש לבעל פירות עד שעת נתינה כשהיא באה לטרוף אמרי לה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידיך, דקסבר לא תיקנו זמן בגיטין אלא משום בת אחותו כדאמרי' בפ' כל הגט [גיטין י"ז ע"ב], וכך פי' שם נמי המורה, והאי דשקיל וטרי הכא בגט שנפל מפני שרוצה לחלק בין גט לשטר חוב, דבשטר חוב שנפל חיישי' ולא סמכי' למימ' ליה אימת מטא שטרא לידך, אבל בגט אשה לא חיישי' דאמרי' לה אימת מטא גיטא לידייך, ואדרבה לרבות נקט נפל, דאע"ג דאהדרוה לה רבנן אתי לוקח וקא תבע ואמ' לה אימת מטא גיטא לידיך.
איזו היא דאיתיק כל שכתבו בה דהא תהא למיקם ולהיות. ונ"ל דל"ג "כל שכתוב בה". וברוב ספרים נמי אי' כתו', ומפני שכתוב במתנה איזו היא מתנה כל שכתוב בה מהיום וכו' נשתבשו וכתבו כן. בדיאתיקי "היא דיאתיקי דהא תהא למיקם ולהיות", מתנה כל מה שכתבו בה מהיום ולאחר מיתה, ופי' מהו לשון דיאתיקי שקראנו מתנת ש"מ. דיאתיקי על שם דהא תהא למיקם ולהיות שדבריו ככתובין וכמסורין דמי ואע"פ שלא כתב בה מהיום קנה.
<h2>דף יט:</h2>
וכי קתני בברייתא אע"פ שהם מודי' לא יחזיר לא לזה ולא לזה וכו', עד דמכי מפיק האי כתבא וכו'. הקש' מז"ה ולאביי דאמ' עידיו בחיתומיו זכין לו אי זכי בה שפיר זכי בה, ומ"ט תני אע"פ ששניהם מודים לא יחזיר, ותירץ דאביי מוקי לה בלא עידי חתימה, בעידי מסירה וכר' אלעזר דאמ' עידי מסירה כרתי [גיטין ט' ע"ב], וזה דחוק בעיני יותר שאם אין בו עידי חתימה מה מועלת הקדמתו של זה, הרי אין יכול לזכות, ע"כ עידי מסירה הם מבררים אימתי נמסר השטר בידו וליכא למיחש למידי, וכל זו החששא ודאי דלא כאביי היא, ואביי... להחזיר לו את השטר.0...
